כל מה שאני יודעת ולמדתי באופן פורמלי על כתיבה, מונח בנפרד, לצד החוויה שהיא ממלאת אצלי. המילים מגיעות אליי ממעמקי הלב, מהמקומות הרכים, המפרפרים והמשתנים של הנשמה. מילים הן הגשר הדק עליו אני מהלכת בין דמיון למציאות, בין כמיהה להגשמה.
הכתיבה מאפשרת לי לתת עדות לרגע החולף. ומהי כתיבה עבורך?
כַּמָּה יֹפִי
כַּמֻּיּוֹת יֹפִי
כַּמָּה אֶפְשָׁר לְהָכִיל
הַמָרְמֵלַדָה
עַל תְלוּליוֹת הַשֶּׁלֶג הַקִיצְפּיוֹת
אֵיזֶה פְּגָם לְהַטִּיל.
כַּמָּה יֹפִי אֶפְשָׁר לְהָכִיל?
כַּמָּה הַלֵּב יָכוֹל לְהִתְרַחֵב
בְּקִּילוֹמֶטֶר אוֹ בְּמִיל
כַּמָּה גְּוָנִים שֶׁל יָרֹק
כַּמָּה הַפֶּה יָכוֹל לְהִתְמַלֵּא בְּרֹק?
עַד שֶׁתִּרְצֶה לִמְצֹא דֹּפִי
בִּשְׂדוֹת כָּל-הַיֹּפִי
תִּרְצֶה לִהְיוֹת מְגֹרָשׁ מִגַּן הָעֵדֶן
לְשֶׁטַח אָפֹר,
כְּדֵי לְהִתְגַּעְגֵּעַ
כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לְךָ לְאָן לַחֲזֹר.
מָתַחְתִּי חוּט דַּק וְאָרֹךְ
בֵּינֵינוּ
וְתָלִיתִי אֶת הַמִּכְנָסַיִם הָרְטוּבִים שֶׁלְּךָ
כְּבֵדִים וּמְלֵאִים מַטְבְּעוֹת קְטַנִּים, וְהַבְטָחוֹת
שֶׁנִּשְׁאֲרוּ לְךָ בַּכִּיס
כְּשֶׁהִיא רְטֻבָּה הִיא שְׁקוּפָה
כְּשֶׁהִיא יָבְשָׁה הִיא עוֹשָׂה אוֹתִי יָפֶה
נוֹטֶפֶת לְיַד הַמִּכְנָסַיִם, כִּי יֵשׁ לָהּ נְטִיָּה
לִסְפֹּג הַרְבֵּה מַיִם.
אַחֲרֶיהָ תְּלוּיִים זוּג גַּרְבַּיִם בִּצְבָעִים שׁוֹנִים
זוּג לֹא מַתְאִים
אֶחָד מְפֻסְפָּס וְהָאַחֵר עִם פְּרָחִים
שֶׁעִם הַשָּׁנִים הִתְקַנְּאוּ זֶה בְּזֶה,
פַּסִּים הִצְמִיחוּ עֲלֵי כּוֹתֶרֶת, וּפֶרַח נִמְתַּח לְקַוִּים
לְצִדָּם תָּלִיתִי שִׂמְלַת יַלְדָּה רוֹקֶדֶת
וּסְוֶדֶר קָטָן עִם כִּתְמֵי צֶבַע עַל הַשַּׁרְווּלִים
עַל הַחוּט הַמָּתוּחַ תָּלִיתִי כְּבָסִים
וְהוּא הִרְפָּה אֶת עַצְמוֹ וְנֶעֱלָם בֵּינֵיהֶם, כְּמוֹ לֹא הָיוּ מֻחְזָקִים
מְרַחֲפִים בָּאֲוִיר בְּלִי רֶשֶׁת בִּטָּחוֹן
וְלֹא נוֹדְעָה בְּרַבִּים חֲשִׁיבוּת הַחוּט, וְאַף אֶחָד לֹא יְתַקֵּן אֶת שְׁחִיקַת הַשָּׁנִים
רַק אֲנִי מְלַטֶּפֶת אוֹתוֹ בְּמַבָּט אַל-חוּטִי
תּוֹלֶה בּוֹ פִּסּוֹת שֶׁל חַיִּים.
לָמַדְתִּי סִפְרוּת כַּמָּה שָׁנִים טוֹבוֹת
מִצְלוֹל, חָרוּז
מְ טַ א פ וֹ ר וֹ ת
יָדַעְתִּי לְפָרֵקּ וְלהַרְכִּיב בִּנְיָנִים, לְנַסֵּר שׁוּרוֹת
לִקְרֹא מָה שֶׁמִּלִּים לֹא מְסַפְּרוֹת
דָּבָר אֲנִי לֹא זוֹכֶרֶת,
זֶה כְּמוֹ לִשְׁתּוֹת מִמַּמְטֵרוֹת.
כְּמוֹ הַקּוֹרֵס הֲכָנָה לַלֵּדָה. עֵת יֵרְדוּ הַמַּיִם,
הִתְאַדָּה
כְּמוֹ לַחְשֹׁב עַל רָעָב אַחֲרֵי
סְעוּדָה
זֶה רַק הַלֵּב שֶׁמְּטַפְטֵף
כְּמוֹ חֶלֶב נֵרוֹת חֲנֻכָּה בְּיָּדַיִם רוֹעֲדוֹת שֶׁל יֶלֶד גַּן
מְגַבֵּשׁ מִלִּים רְטֻבּוֹת חֲמִימוֹת לְתוֹךְ עַצְמָן
וְהֵן נֶעֱרָמוֹת בְּבִטְחוֹן שֶׁל מִי שֶׁמַּכִּיר אֶת חֻקֵּי הָרְחוֹב
לֹא קוֹרֵא תַּמְרוּרִים
וְלֹא צָרִיךְ
לָדַעַת לִכְתֹּב.
כָּל עֶרֶב אֲנִי מְחַדֶּדֶת לוֹ אֶת הָעֶפְרוֹנוֹת
לַיֶּלֶד, שֶׁכָּל הַקְּצָווֹת שֶׁלּוֹ מְעֻגָּלִים
כָּל עֶרֶב הוּא מַפִּיל לְעַצְמוֹ בָּרֶשֶׁת
אֲנִי נִזְכֶּרֶת בַּלֵּילוֹת שֶׁהָיוּ אֲחֵרִים
כְּשֶׁהוּא בָּכָה וַאֲנִי כָּעַסְתִּי
רַק הָרִיסִים הָעֲגֻלִּים שֶׁלּוֹ
הָיוּ לָנוּ גְּשָׁרִים.
אֲנִי לֹא רוֹצָה לִרְצוֹת
מִמְּךָ שׁוּם דַּבָר
נְבַזְבֵּז זְמַן יָקָר
עַל הֶסְבֵּרִים, טָעֻיּוֹת וְדִּבְרֵי נִימוסִין.
אֲנִי לֹא רוֹצָה שֶׁתְּבַקֵּשׁ מִמֶּנִּי
דְּבָרִים
כִּי אָז יִהְיוּ בֵּינֵינוּ יְחָסִים.
בֹּא נִהְיָה בַּיַּחַד, כְּמוֹ שְׁנֵי זָרִים
ונִתְנַדְנֵד בֵּין עוֹלָמוֹת
וּבֵין שִׁירִים.
אֲנִי אִשָּׁה מֻשְׁפַּעַת
הָלַכְתִּי לְקֻפַּת חוֹלִים לְבָרֵר
אִם יֵשׁ לָהֶם חִסּוּן נֶגֶד
חֹמָרִים פּוֹלְשִׁים לִי לעוֹר, כְּשֶׁאֲנִי רַק
נוֹגַעַת
צְלִילִים בּוֹחֲשִׁים בְּתוֹכִי
אַרְבַּע רוּחוֹת שָׁמַיִם וְיָם
לִפְעָמִים סְפִינָה טוֹבַעַת.
אֲנִי מַאֲמִינָה לְמִי שֶׁאוֹמֵר מִלִּים
יָפוֹת
אוֹ מְכֹעָרוֹת עִם אֹפִי
אֲנִי מַגְשִׁימָה עִם הַגֶּשֶׁם וְסוֹעֶרֶת עִם רוּחַ
וְלֹא עוֹמֶדֶת אֵיתָנָה מוּל פִּתּוּיֵי
תַּפּוּחַ.
מַשָּׂא כָּבֵד לֹא יִשְׁתַּחְרֵר מִמֵּךְ בְּכֹחַ
סִמְכִי עַל הַתְּנוּעָה הַגָּלִית
עַל עֲנָנִים
וּבַקְּשִׁי רַק מְשִׁיכָה קַלָּה שֶׁתַּשְׁאִיר אוֹתָךְ
בְּמֶרְכַּז עַצְמֵךְ
פְּתוּחָה לְכָל הַכִּוּוּנִים.
אֲנִי מַאֲמִינָה בֶּאֱלֹהֵי עוֹנוֹת הַשָּׁנָה
בֶּאֱלֹהֵי פְּרִיחַת הַדֻּבְדְּבָן
וְהַנָקְטרִינָה.
לְעָלֵי כּוֹתֶרֶת מָסְמִיקִים, גִּבְעוֹלִים וּזְרָעִים.
אֲנִי סוֹמֶכֶת עַל הָאָבִיב הַפִּתְאוֹמִי
שֶׁיַּשְׁאִיר בִּי סִימָנִים,
שְׁאֵרִיּוֹת שֶׁל בֹּשֶׂם בְּדֻפְנוֹת הַנְּשִׁימָה
מָנוֹת קְטַנּוֹת שֶׁל יֹפִי
כְּמוֹ צִיּוּר מְקוּשָט עַל חוֹמָה.
הוּא בָּא וְהוֹלֵךְ
וְאֵין בְּנַפְשִׁי מִלְחָמָה.
אֲנִי מַאֲמִינָה בֶּאֱלֹהֵי עוֹנוֹת הַשָּׁנָה.
עָשִׂיתִי לָהֶם הַנְּשָׁמָה מִפֶּה לַפֶּה
זֶה הָיָה עִנְיָן שֶׁל חַיִּים
רָאִיתִי אוֹתָם
סְחוֹטֵי לְחָיַיִם, רֵיקִים מִבֹּהַק הַזִּכְרוֹנוֹת, צְלָלִים שֶׁל מִי שֶׁהָיוּ לְפָנִים
רְעֵבִים מִגַּעְגּוּעַ לְבֶטֶן מְלֵאָה, לָחַשְׁתִּי לָהֶם
אַל תְּאַבְּדוּ תִּקְוָה
נִצְמַדְתִּי לַסֶּדֶק הָרַךְ
שָׁאַפְתִּי וְנָשַׁפְתִּי
וְהַגּוּמִי נִמְתָּח
הֵם הִנְשִׁימוּ אוֹתִי מִפֶּה לַפֶּה
לֹא יָדַעְתִּי שֶׁחָסֵר לִי אֲוִיר, עַד שֶׁרָצִיתִי לָתֵת
מֵצַח, חָזֶה, בֶּטֶן, כַּפּוֹת. הִתְמַלֵּאתִי עַד קְצָווֹת
זֹאת בְּרִיאָה עַצְמִית
כָּל רֶגַע, עִם אוֹתוֹ חֹמֶר גֶּלֶם
לְהַחְזִיר לְעַצְמִי נְשִׁימָה, נְשָׁמָה
לַחֲזֹר לְצֶלֶם.
בַּהִתְפַּשְּׁטוּת שֶׁלִּי אֵין
פַּשְׁטוּת.
אֲנִי נִקְשֶׁרֶת לְבַדִּים, לְסוֹדוֹת בַּכִּיסִים
שֶׁל צֶבַע
וְסוֹפֶרֶת כַּפְתּוֹרִים
כְּמוֹ שְׁבִיל אֲבָנִים בְּיַעַר
מוֹבִילִים אוֹתִי בַּדֶּרֶךְ חֲשׁוּכָה אֶל הַלֵּב הַפּוֹעֵם
אֶל הַטֶּבַע.
הַטֶּבַע שֶׁלִּי הוּא לְהִתְלַבֵּשׁ, לְהֵעָלֵם בְּתוֹךְ דְּמֻיּוֹת
לִזְחֹל בְּמִנְהֶרֶת הַזְּמַן אֶל מִי שֶׁהָיִיתִי, אֶל מִי שֶׁאֲנִי יְכוֹלָה לִהְיוֹת.
אֲנִי לֹא יוֹדַעַת לִהְיוֹת עַכְשָׁו כָּכָה, בָּעוֹר
בְּלִי לִרְעֹד מִפַּחַד
בְּלִי לִרְעֹד מִקֹּר.
הדר גונר
אַחַת וָחֵצִי.
זֶה הַגְּבוּל שֶׁלִּי.
אֲנִי יוֹדַעַת אוֹתוֹ בְּלִי לְהַבִּיט בְּשָׁעוֹן.
אֶת הַמַּמְתַּקִּים, אֶת הַדִּכָּאוֹן.
אֶת הַנִּסְּיוֹנוֹת, הָעֲבוֹדָה וְהַדֶּרֶךְ.
אַחַת וַחֲצִי בְּדִיּוּק וְלֹא בֶּעֵרֶךְ.
אָז אֲנִי הוֹפֶכֶת לְחֲתוּלַת בַּיִת
מְלַקֶּקֶת פְּצָעִים, אוֹסֶפֶת אֵלַי צֶאֱצָאִים
מִסְתַּכֶּלֶת בְּעֵינַיִם גְּדוֹלוֹת עַל תְּנוּעוֹת-שֶׁאֵין-רוֹאִים.
נְמֵרָה מִתְכַּוֶּצֶת לִמְמַדִּים קְטַנִּים
בְּהַסְכָּמָה, בְּלִי חֹמָרִים מְסֻכָּנִים
מַשְׁאִירָה מֵאָחוֹר נַעַל זְכוּכִית אַחַת, שֶׁתְּסַמֵּן לִי אֶת הַדֶּרֶךְ
חֲזָרָה
וְעַד אָז
אֲנִי עֵרָה.
בָּאתִי לִכְתֹּב, הִיא אוֹמֶרֶת.
בִּשְּׁבִיל לִכְתֹּב צָרִיךְ לָבוֹא?
צָרִיךְ לְהַגִּיעַ מִכָּל הַמְּקוֹמוֹת
וּלְוַתֵּר עַל הַכֹּל, וְלִהְיוֹת רַק זֹאת.
צָרִיךְ לְהָבִיא.
לִסְחֹב מַשָּׂאוֹת כְּבֵדִים
בְּלֵב קַל וְנָכוֹן
לָבוֹא בְּלִי הַבְטָחָה לְפִּתְרוֹן
לְהַגִּיעַ וְלֶאֱסֹף אֶת הַשְּׁבָרִים
בַּמִּדְרוֹן
עַל מִקְּטַעֵי הַמֶּרְחָק וְהַזְּמַן
לַעֲבֹר בְּעִפָּרוֹן
לִסְגור דֶּלֶת מֵאָחוֹר
לְבַקֵּשׁ הַאֲרָכַת זְמַן
צָרִיךְ לָבוֹא
בְּלִי לָדַעַת לְאָן.
הוּא הָלַךְ וְהֵבִיא קֶמַח, חֶמְאָה וְסֻכָּר
לֹא הֶאֱמִין שֶׁמַּשֶּׁהוּ טוֹב יֵצֵא מִזֶּה
שֶׁמַּשֶּׁהוּ טוֹב יֵצֵא.
וּזְרוֹעוֹת מִתְמַתְּחוֹת
וְהָיָה כִּמְעַט עַל הַקָּצֶה
הִתְפַּלֵּל, שֶׁמַּשֶּׁהוּ טוֹב יֵצֵא.
הַבָּצֵק הָיָה קָשֶׁה וְהוּא לָחַץ אוֹתוֹ, אוּלַי בַּסּוֹף הוּא יִתְרַצֶּה
וְהוֹסִיף עוֹד קֶמַח וְעוֹד מָתוֹק וְעוֹד מָלוּחַ
וְהוּא חָשַׁב עַל הַסּוֹף, עַל הָרֵיחַ וְהַנֶּחָמָה
וְהַחִיּוּךְ שֶׁלָּהּ, הַמִּתְפַּשֵּׁט וְהַפָּתוּחַ
וְאֵיךְ שֶׁהִיא תִּהְיֶה חַמָּה.
הַבָּצֵק הִתְחַמֵּם וְנִכְנַע
נִצְמַד לוֹ לַיָּדַיִם
לֹא הֶאֱמִין שֶׁאֶפְשָׁר לֶאֱסֹף פֵּרוּרִים לְמַשֶּׁהוּ שָׁלֵם
אֲבָל כָּל כָּךְ הָיָה רוֹצֶה
וְהִתְפַּלֵּל
שֶׁמַּשֶּׁהוּ טוֹב יֵצֵא.
שָׁמַעְתִּי אוֹתָהּ בּוֹכָה
וַאֲנִי הָיִיתִי בְּאוֹר גָּדוֹל
וְשָׁמַעְתִּי אוֹתָהּ בּוֹכָה
וְהָיִיתִי פְּתוּחָה
וְעָפוּ עליי רְסִיסִים מִתּוֹכָהּ
לִטְבֹּל יָדַיִם בַּדָם, כְּמוֹ שֶׁאֲנִי רְגִילָה
כְּמוֹ שֶׁהָיִיתִי צְרִיכָה,
אֲבָל מַשֶּׁהוּ הֶחֱזִיק אוֹתִי
וְלֹא נָתַן לִי לִפֹּל אֵלֶיהָ
אֵל מְחוֹזוֹת שִׁכְחָה.
כְּבָר זָכַרְתִּי שֶׁאֲנִי בָּאוֹר עַכְשָׁו
וּמֵהָאוֹר שֶׁלִּי אָבִיא לָהּ בְּרָכָה.
וְהִיא בָּכְתָה וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי
וְלֹא קַמְתִּי לְנַחְמָה
וְלֹא כָּאַבְתִּי כְּאֵבָה
וְיָדַעְתִּי שֶׁיּוֹם אֶחָד הִיא תֵּדַע
שֶׁהָיִיתִי עֵדָה,
שֶׁהָיִיתִי בַּעֲדָהּ
שֶׁהָיִיתִי הָאוֹר בִּקְצֵה הַמִּנְהָרָה
שֶׁלָּהּ.
מקווה שתמצאו בשירים השראה, הנאה והנעה.
צרו איתי קשר, בכל הנוגע לשיתוף-פעולה יצירתי, הלחנת שיר, חשיפה לשירים נוספים, כתיבה בהזמנה, ומה עוד?
*כל הזכויות שמורות*
Copyright [2019] – Hadar Goner